הורות הינה משימה לחיים, המזמנת לנו רגעי אושר, שמחה אך גם אתגרים והתמודדויות שונות מול ילדינו.
משימת ההורות הופכת למורכבת יותר לילד עם הפרעת קשב וריכוז, היות ולהפרעת הקשב והריכוז השפעה על היבטים שונים בחיי המשפחה.
המשאבים הדרושים כדי ללמוד ולהתמודד עם מאפייני ההפרעה עלולים לגרום להורים תחושה של לחץ, מתח ועייפות.
התמודדות של ההורה עם הפרעת הקשב והריכוז מתחילה בעצם בשעות הבוקר המוקדמות סביב הקושי להתעורר, להתארגן ליציאה לביה"ס, ונמשכת לאורך כל היום, מול המסגרת החינוכית, הכנת שיעורי הבית, ההתארגנות לשינה, ההשפעה על היחסים בין בני המשפחה ולעתים אף על הזוגיות.
ישנם מקרים בהם המטלות והאתגרים המשותפים הרבים, שמזמנת הפרעת הקשב של הילד, מקרבים בין בני הזוג, אך לעתים הם עלולים גם לסדוק את הזוגיות בשל אי הסכמות וחוסר יכולת של אחד הצדדים להתמודד עם המצב.
קבלת האבחנה שלילד יש הפרעת קשב וריכוז, עלולה ליצור אצל ההורים רגשות מעורבים: בלבול, מבוכה, כעס, אכזבה, חמלה, רחמים, תסכול, פחד ובושה.
לעתים ישנם הורים הבוחרים לשמור על האבחנה בסוד מפני ילדם, וכן בפני בני המשפחה, והסביבה מתוך רצון לגונן על הילד, מחשש לתייג אותו בפני אחיו או הסובבים אותו.
הורים עשויים לעבור שלבים רבים של ניסיונות לפרש ולהתמודד עם התנהגותו והתנהלותו של ילדם עם הפרעת הקשב והריכוז.
בהתחלה הם סבורים שזו דרכו להשיג תשומת לבם, חלק מההורים בוחרים להתעלם, חלקם נוקטים בהערות וביקורת ולעתים נוקטים גישה שלילית ומגבילים, מאיימים ומענישים במטרה לגרום לילדם להקשיב ולמלא את המטלות שאליהם הוא נדרש לבצע.
ישנם הורים הבוחרים להימנע מעימותים עם ילד עם הפרעת הקשב, ועושים או משלימים את משימותיו של הילד במקומו, גם אם אלו משימות שהוא יכול לעשותן בקלות.
ישנם מקרים בהם הורים בוחרים לנקוט כלפי ילדם עם הפרעת הקשב והריכוז בגישה ותרנית בדרישותיהם כלפיו לעומת אחיו, מתוך תחושה של חמלה, אשמה ורחמים.
חשוב לדעת כי עמדה זו של הורים עלולה לפגוע בדימוי העצמי וליצור תחושת נחיתות אצל הילד, העלול ל"תפוס" את הוויתור של הוריו כלפיו כחוסר אימון בו וביכולותיו.
דפוס ותרני זה עלול ליצור אצל הילד ציפייה ליחס דומה בכל מקום בו יידרש להתמודד.
מחקרים מצביעים על כך שיחסה של המשפחה להפרעת הקשב של ילדם, הינה מרכיב מהותי בהתמודדותה עימה, והינה קריטית ומשמעותית באופן בו הוא "יתפוס" את קשייו ויתמודד עימם.
למעשה הילד מעצב לעצמו את הדימוי והערכה שלו במידה רבה באופן שבו ההורים מתייחסים ומגיבים אליו ואל קשייו.
אז כיצד אנו ההורים יכולים להתמודד עם הפרעת הקשב של ילדנו בצורה מיטבית?
1. מידע מוסמך: השיגו מידע ממקורות מוסמכים לגבי הנושאים המטרידים אתכם כהורים: ספרים, מחקרים ואנשי מקצוע מומחים בתחום. הידע יאפשר לכם להבין את קשייו וצרכיו של ילדכם.
זכרו – ידע הינו מקור כוח!!!
2. סביבה תומכת: חשוב שסביבכם וסביב ילדכם תהיה סביבה שיכולה לתמוך בכם ובו כגון: חברים, משפחה, שכנים.
3. הדרכת הורים: בה תוכלו לקבל כלים, הבנה וידע כיצד להתמודד באתגרים שמזמנת לכם ההורים, הפרעת הקשב והריכוז של ילדכם.
4. בניית חוזה משפחתי: בו עורכים חלוקה משפחתית ברורה, המנוהלת על ידי ההורים, ובשיחה עם הילדים יוגדרו זכויותיו וחובותיו של כל ילד בהתאם לגילו ויכולותיו, כולל אלו המותאמות לילדכם עם הפרעת הקשב.
הקבלה וההבנה של הקשיים של ילדכם, הינה חשובה מאוד אך לבניית חוקים בסיסיים והקפדה עליהם ישנה משמעות רבה המקדמת את חווית המוגנות הן אצל הילד עם קשיי הקשב והן אצל כל אחד מהאחים.
5. הורה שטוב לו: הורה טוב – הוא הורה שטוב לו.
ולכן מצאו זמן לעצמכם: עסקו בתחביב, צאו לחופשות, עשו כל מה שצריך כדי לבנות ולשמור על הכוחות שאתם זקוקים להם כדי להתמודד עם האתגרים שמזמנת הורות לילד עם הפרעת הקשב וריכוז של ילדכם.