המושג "חוסן נפשי" מתייחס ליכולת של האדם להתמודד, להתאושש ולהסתגל בגמישות לנסיבות החיים המשתנות, במצבי לחץ, קושי ומשבר.
עלינו ההורים לסייע לילדינו לפתח את "החוסן הנפשי".
תקופת הקורונה זימנה לחיינו חוסר ודאות ואתגרים לא פשוטים. רבים חשו טלטלה בתחומים רבים: משפחה, הורות, פרנסה ובריאות, שיערערו את תחושת הביטחון שלהם. תחושת האיום הבריאותי שריחפה באוויר נגעה בכולנו.
גם עבור ילדינו תקופה זו הינה שונה ואחרת. הם נדרשים להתנהל מול שינויים והנחיות בתחום החברתי, הלימודי והמשפחתי.
בתקופת הסגר, ההשלכות של ההתמודדות עם מציאות המלווה בחוסר ודאות גדולה, חרדות ותחושת חוסר שליטה, ניכרת גם בהשפעתה על ילדינו בתחום הרגשי.
ישנם ילדים שיסתגלו יותר בקלות לשינויים שנדרשים מהם ויגלו עמידות וחוסן נפשי, אך וישנם ילדים שירגישו קושי ויחוו רגרסיה.
הקורונה הינה דוגמא קיצונית להתמודדות עם מציאות מורכבת.
החיים מזמנים לילדינו אתגרים שונים מידי יום ולעיתים הם נאלצים להתמודד גם עם תסכולים, כישלונות ואכזבות.
הנטייה הטבעית שלנו, כהורים, היא לגונן על ילדינו, לשמור עליהם מעלבונות ומפגיעה, אך גם אם מאוד נרצה, לא נוכל למנוע זאת מהם.
עם זאת, יש בידינו כהורים לסייע לילדינו לפתח יכולת חוסן נפשי.
המושג "חוסן נפשי" מתייחס ליכולת של האדם להתמודד, להתאושש ולהסתגל בגמישות לנסיבות החיים המשתנות, במצבי לחץ, קושי ומשבר.
החוסן הנפשי ההתחלתי של ילדים מושפע ממאפיינים מולדים כגון מאפייני מזג ונטייה מולדת, אבל חשוב לדעת שבכל גיל להורים יש את היכולת לסייע לילדים לפתח ולבסס את החוסן הנפשי ולחזק את ההתמודדות והעמידות שלהם בפני גורמי לחץ ואירועי חיים מטלטלים. צריך לזכור שזהו תהליך ושחוסן נפשי לא נבנה ביום אחד.
המפתחות לבניית חוסן נפשי אצל הילד הם:
1. מודל הורי: ילדים לומדים רבות מהוריהם. התמודדות של ההורה עם מציאות לא רצויה, המשדרת שליטה, אופטימיות ואמונה מהווים עבור הילד מודל להתמודדותו עם מציאות של תסכולים, לחץ ומשברים.
2. עצמאות: עודדו את הילד לבצע בחירות באופן עצמאי, להתלבש, להתקלח, להעסיק את עצמו. אפשרו לו לבצע כל פעולה שהוא כבר מסוגל לבצע באופן עצמאי, לבד. אפשרו לו להתמודד עם קשיים ואתגרים בהם הוא נתקל כדי לבנות את תחושת המסוגלות העצמית תוך תמיכה ועידוד שלכם במהלך ההתנסות.
3. קשרים חברתיים: חשוב לחזק את היכולות החברתיות של הילד, ללמד אותו ליצור קשרים חיוביים והדדיים עם בני משפחה וחברים, למצוא ביחד אתו הזדמנויות למעורבות חברתית ונתינת עזרה. יחסים תקניים עם קבוצת בני הגיל מהווים מקור חשוב לתמיכה, שותפות, שייכות, ליחסי אמון והם עשויים לסייע במצבי לחץ ומשבר.
4. אופטימיות: חשוב ללמד את הילד להיות אופטימי ולהאמין שיהיה טוב, גם אם קשה עכשיו ולסגל תפיסה שהדברים הרעים בחיים הינם חולפים. עודדו את ילדכם לחפש אפשרויות שונות להתמודד עם המצב.
5. סייעו להם לטפח הערכה עצמית חיובית: ילד בטוח בעצמו הוא ילד חסין יותר. עודדו את ילדכם, חזקו את ניסיונות ההתמודדות שלו. למדו אותו להיות גאה בעצמו וביכולותיו ולקבל בהבנה את חולשותיו.
6. מודעות עצמית: מרכיב חשוב בפיתוח עמידות נפשית הינו מודעות עצמית לחוזקות, אשר מסייעת בבניית דימוי עצמי חיובי ואמונה של הילד בעצמו וביכולותיו.
חשוב לסייע לילד לטפח מודעות לרגשות, מחשבות והתנהגויות שמקדמות או חוסמות אותו.
חשוב ללמד את ילדכם לגלות על עצמו מההתנסויות שלו, מה קשה ומה מביא אותו להצלחה.
היכולת להסתגל ולתפקד באופן תקין גם במצבים קשים היא יכולת חשובה. כהורים ניתן לסייע ברכישת ובביסוס החוסן הנפשי של הילדים ככל שנקדים לטפח את החוסן הנפשי של ילדינו, זה אמנם לא ימנע מהם לחוש צער, קושי, תסכול או אכזבה, אך זה בהחלט יאפשר להם להתאושש, לא להישבר, לשמור על חשיבה חיובית ולהמשיך הלאה, עם אמונה בעצמם ועם כוחות פנימיים ולהתמודד טוב יותר עם שינויים, קשיים ואתגרים, כאלה שהם חווים בהווה ויחוו בעתיד.