פתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה עלולה לעורר חרדה ולחץ אף יותר מאשר מבימים רגילים. שינויים יוצרים מתח וחוסר ודאות בנפשו של הילד.
אוגוסט כמעט חלף והשנה יותר מתמיד, בגלל הקורונה, הורים וילדים רבים וחווים תחושה של חוסר ודאות וחשש מתחילת הלימודים.
הרבעון האחרון של שנת הלימודים לווה בשינויים רבים בחיינו ובתוך המסגרת החינוכית בשל הקורונה.
ילדינו נאלצו להסתגל לשינויים בצורת הלמידה וללמוד בדרכי הוראה חלופיות, זום, קלאסרום, קפסולות ועוד…
עבור ילדים שאמורים לעבור שינויים למסגרת חדשה, מעבר דירה ואפילו מעבר כיתה, תחילת השנה בצל הקורונה עלולים לעורר חרדה ולחץ אף יותר מאשר מעבר בימים רגילים. שינויים יוצרים מתח וחוסר ודאות בנפשו של הילד.
הורים וילדים נזקקים לכוחות נפשיים כדי להסתגל לשינוי. הילדים נדרשים למצוא את מקומם, לרכוש חברים חדשים, להתמודד עם התחרות על ליבה של הגננת/המורה, ללמוד מיומנויות חדשות, להתמודד עם געגוע לכל מה שהיה והשתנה. המעבר הינו יציאה משגרה אחת לשגרה אחרת.
מעבר הינו שינוי, שמשמעותו צורך להתמודד עם חוסר ודאות ותחושה של שליטה ולכן מעבר עלול להיות קושי. חשוב לזכור שילדים מסתגלים לשינויים טוב יותר מאשר מבוגרים. הם מתאוששים טוב יותר ולוקחים דברים בצורה קלילה יותר.
ישנם ילדים שמסתגלים בקלות בכל מקום ובאופן מהיר וכמעט ולא מורגש. עם זאת, עצם העובדה שלילדים יש כושר הסתגלות טוב יותר, אין זה אומר שהם אינם חווים קשיים במעברים.
היכולת של הילד להתמודד עם השינויים והמעברים השונים בחיים ולהסתגל למצבים חדשים הינה אחד הסממנים המעידים על כוחות הנפש העומדים לרשותו, המסתמכים על גורמים רבים כגון: טמפרמנט הילד, אינטליגנציה רגשית, יכולות חברתיות, בשלות רגשית ועוד.
אז איך אנחנו, ההורים, יכולים להקל על ילדנו במעבר ובהסתגלות לשינוי?
1. מודעות ההורה: בדקו מהי התחושה שלכם כלפי השינוי שילדכם צריך לעבור. הדרך שאנו, ההורים, תופסים את המעבר קובעת לא פעם את הדאגה שלנו ואת המסר שנעביר לילדנו.
2. חיזוק המסוגלות של הילד על ידי עידוד לעצמאות ולעשייה עצמאית של דברים שהילד יכול כבר לעשותם בכוחות עצמו.
3. הכינו את הילד לקראת הצפוי לו במקום החדש. רצוי להציג לילד את המעבר בצורה אמתית וכנה ככל האפשר.
4. היו קשובים ואמפתיים: העניקו לגיטימציה לתחושותיו של הילד, גם אם הדברים נראים לכם כשוליים וחסרי חשיבות. אפשרו לו להביע רגשות וחששות. נסו לקבל כמה שיותר מידע על המסגרת ותווכו לילד את המידע בהתאם לגילו וליכולתו. תארו בפניו את המסגרת החדשה, את כלליה, את האפשרויות והמגבלות. בררו אתו מה יכול לעזור לו. ככל שהפתרונות יגיעו ממנו, הדבר יחזק את תחושת המסוגלות והשליטה שלו. שתפו אותו במעברים שהיו לכם בילדותכם, מה הטריד אתכם וכיצד התמודדתם.
ילדיכם עלולים לבטא חרדה בפני המעבר באופנים שונים: אצל הצעירים יותר, הם עשויים לבכות, להיצמד להוריהם ולהפגין חרדת נטישה. לעיתים נראה אף התפרצויות זעם ותוקפנות.
בגיל יותר מבוגר הילד פחות יבטא את החרדה שלו בפני המעבר, אך תגובותיו כלפי המעבר עלולים לבוא לידי ביטוי במצבים של סף תסכול נמוך, רוגז, התפרצויות זעם ותוקפנות כלפי הסביבה וכלפי הוריו. ישנם ילדים שלא יראו קשיי הסתגלות בימים הראשונים ויראו כילדים מסתגלים ומתפקדים ורק לאחר פרק זמן מסוים יפגינו קושי.
חשוב לזכור שכדי לצלוח את המעבר, חשוב שאנו, ההורים, נאמין כי כל שינוי מהווה גם הזדמנות לגדול ולצמוח, סמכו על ילדכם שהוא מוכן ויכול לעמוד באתגר זה. ילד שירגיש ביטחון, אומץ לנסות, אופטימיות ואמונה בעצמו לא יחשוש משינויים ומעברים, יסתגל בקלות רבה יותר למעברים ולשינויים בחייו כילד ובעתיד בחייו הבוגרים.