"כשהוא רוצה הוא יכול, הוא סתם עצלן…"
אני שומעת את המשפט הזה לא פעם מהורים וחשוב לי להתייחס לזה.
מאחורי המשפט הזה ישנה הנחה (שגויה) שהילד או הינו בעל פוטנציאל גדול ובשל עצלנותו הילד אינו מגיע להישגים המצופים ממנו. ואני מבקשת ממכם לקחת כמה רגעים ולנסות לבחון את השאלה הבאה:
האם ילדכם באמת עצלן או שאולי יש לו בעיה בניהול עצמי ולפעמים קשה לו להניע את עצמו?
אני מאמינה שאין דבר כזה "ילד עצלן", יש ילד שקשה לו.
כשלילד יש בעיה בניהול עצמי, הוא מאוד רוצה משהו, אבל בחלק מהמקרים קשה לו להניע את עצמו לקראת ביצוע המטלה הנדרשת.
כאשר הסביבה תופסת את התנהלותו של הילד כעצלן, מסר זה עובר ונקלט אצלו, פוגע בדימוי העצמי שלו, ואינו מקדם את המוטיבציה שלו לנסות ולהתמודד. הילד מאמץ לעצמו את התווית שהודבקה לו, ומתנהל לפיה.
חשוב לדעת כי, חוסר המוטיבציה קשור לכמה גורמים, כגון: לקויות למידה, תחושה של חוסר הצלחה בלימודים, תחושה של כישלון, בושה, תסכול, חוסר ביטחון, קושי בסדר והארגון, הפרעת קשב וריכוז, קושי רגשי, קשיים חברתיים, סגנון למידה לא מותאם לצרכים ויכולותיו של הילד ועוד…
כאשר אנו מדברים על ילד שיש לו הפרעת קשב ונראה שהוא "עצלן" חשוב לדעת שהפרעת קשב משפיעה על תפקודים שונים כמו: מוסחות, זיכרון, התנהלותו, על יכולתו של הילד להניע את עצמו לפעולה, וכן שגם המוטיבציה שלו נפגעת, בעיקר כשהוא מרגיש קושי או חוסר עניין.
חשוב לשנות את התפיסה שלנו בראיית הילד כ"עצלן".
ילדכם צריך שתהיו שם להזכיר לו ולהתפעל ממנו, מהתכונות והכישורים החיוביות שיש בו. חשוב למצוא את החוזקות הייחודיות של ילדיכם, לטפח אותן ולחזק את ההתנהגויות החיוביות שלו.
כדאי לחזק ולעודד את ילדכם, על כל השקעה ומאמץ, ולא להתייחס רק לתוצאה, כדי לחזק את תחושת המסוגלות שלו ולסייע לו לטפח את המוטיבציה הפנימית שלו.
זכרו: אין ילד "עצלן" – יש ילד שקשה לו והוא זקוק לסיוע, תמיכה, חיזוק, אהבה ואמונה כדי להצליח.