ברוח האמירה "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" המוכרת לנו מההגדה של פסח, ניתן להבחין באופיים השונה של הילדים הגדלים באותה משפחה, על פי סדר לידתם.
"איך יכול להיות שדוד תמיד עוזר, שרן תמיד מתחמק ושדנה לא מוכנה אף פעם להפסיד".
תיוג הילד באופן חיובי (כגון: הצייתן , המצליחן, הכישרוני) וכן גם תיוג שלילי (כגון: השכחן, הווכחן והביישן) מקבעים את הילד ולא מאפשרים לו מרחב בחירה. התיוג החיובי בעיקר מקבע את הילד והתיוג השלילי מזיק והורס.
אנחנו, ההורים, משתדלים להעניק אותו חינוך לכל אחד מילדינו, אך אנו מרגישים את השונות שקיימת בכל אחד מהם.
הורים רבים מגיעים אליי להדרכת הורים ומספרים, על כך שהם אינם מבינים מדוע קיים שוני כל כך גדול בין ילדיהם הגדלים באותה משפחה.
אדלר מייחס למושג "ערך משפחתי" השפעה רבה לגבי עיצוב אישיותו של הילד הכולל:
1. המקום הכרונולוגי של הילד במשפחה.
2. סדר הלידה – כלומר אם הילד נולד בכור, צעיר, אמצעי או יחיד.
3. מרווח השנים בין הילדים
4. מין הילד בסדר הלידה (לדוגמה: בן אחרי שלוש בנות, הבן/הבת ואותו מין)
אדלר טוען כי ככל שהמשפחה מקבלת יותר את החברים בה ומערכת היחסים בבית פתוחה יותר, יהיו מאפיינים משותפים בין הילדים ולהיפך: אווירה תחרותית בבית יוצרת שוני גדול בין האחים.
עם זאת, אדלר ראה קווי אופי משותפים בין ילדים שנולדו במקום זהה בסדר הלידה ושוני בין ילדים הגדלים באותה סביבה, לאותה משפחה והינם שונים כל כך באופיים.
חשוב לדעת כי המערך המשפחתי מתייחס לא רק למקום הילד במשפחה, אלא גם להתנהגות ההורים במילים ובמעשים – ומודעותם היא בעלת השפעה על גישתו של הילד כלפי החיים ובאמצעותה גם על התפתחות אופיו, התפתחותו הרגשית ותפקודו בחיים.
לפי התאוריה של אדלר, ילד מעצב את אישיותו בהתאם למאמציו למצוא את מקומו בין אחיו. אדלר טען שהאדם הוא יצור חברתי בעל חופש בחירה משלו, המונע מהרצון לשלמות ולתחושת שייכות וכן מתחושת נחיתות.
במערכת היחסים עם האחים, בא לידי ביטוי הצורך של כל ילד להיבדל מאחיו ולהוכיח את ייחודיותו, זאת כפיצוי לרגש הנחות הקיים בו ולהשקיע בחיפוש מקורות פנימיות וחיצוניות, שבהן יוכל לבטא את מקומו בין אחיו.
המיקום של כל אחד מהילדים במערך המשפחתי מעמיד משימה והתמודדות של אותו ילד וגם לאלה שלפניו ואחריו.
סדר הלידה במשפחה בעל השפעה משמעותית על התפתחותו הפסיכולוגית של האדם ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות אישיותו של הילד ולאופן שהוא תופס את עצמו ואת סביבתו.
הבכור: נולד להורים חסרי ניסיון, מה שגורם פעמים רבות להורים להיות חרדים, דאגנים, ותובעניים יותר מאחרים. הבכור מקבל את מלוא תשומת הלב והאהבה מההורים והוא יכול לבחור מה שהוא רוצה, משפחתו נותנת לו את התחושה שסומכים עליו והוא גדול וחזק. הציפיות ממנו הן גבוהות מאוד ובדרך כלל הוא יבחר להיות אחראי, תורם ועוזר. מוטלת עליו אחריות ומצופה ממנו לשמש דוגמה ופעמים רבות הוא מבקש לרצות. כמו כן, הילד הבכור נוטה לשמרנות ולא אוהב שינויים.
הילד האמצעי ("הסנדוויץ"): מגיע לעולם כשכבר יש ילד בבית והוא לא לבד, הוריו מנוסים ובטוחים ביכולותיהם, רגועים וסבלניים יותר. הבכור משמש עבורו כמודל ומתווך לעולם המבוגרים. הוא פונה אליו כשההורים אינם פנויים ולכן תלוי פחות בהוריו וכן גם פחות מנסה לרצות אותם ולענות על ציפיותיהם. הילד השני מוצא את מקומו לעומת אחיו הגדול. האישיות שלו תושפע מהמיקום הסופי שיקבל במשפחה. ילדי הסנדוויץ' מרגישים לעיתים כאילו אין להם חשיבות מיוחדת או זכויות.
אחים יבחרו לרוב לא להתחרות באותם תחומים, זאת אומרת שההשפעה העיקרית של האחים על עיצוב אישיותו של הילד הוא תיחום התפקידים ההופכים לסגנון חיים (אישיות). הילד האמצעי נתון לתחרות כפולה והיא זו שמאפיינת אותו. מצד אחד, הוא מרגיש כאילו לעולם לא יוכל להשיג את אחיו הבכור. מצד שני, הוא חש שאחיו הצעיר מנסה "להשיגו". הרגשת התחרות הזו עשויה להפוך אותו לאדם אמוציונלי ותחרותי.
הילד הצעיר: יש לו הרבה "אימהות ואבות" (כולל אחיו הגדולים) וכולם מנסים לחנך אותו. אחיו הגדולים כבר סללו לו את הדרך ודרכם הוריו שיכללו את המיומנות ההורית שלהם. הצעיר הוא מפונק. לעיתים הוא עלול להיות אנוכי ותלותי. ה"תינוק" של המשפחה, נוטה לחשוב שהכול "בא בקלות", כיוון שתמיד מפנקים אותו ועושים הכל כדי לרצותו.
להתנהגות ההורים במילים או במעשים ולמודעותם יש השפעה גדולה על גישתו של הילד ולכן חשוב שאתם, ההורים, תהיו מודעים למסר שלכם כהורים, תיוג של הילד, כ"חלש", נכשל, או מצליחן מקבעים את הילד בתפקידיו הללו ועוצרים את התפתחותו בכיוונים אחרים.
• צרו הזדמנויות לילד לניידות בתפקידים שבהם יוכל להיות מקופח לפעמים, חברותי, לעזור לאחרים, לפרוץ גבולות, לדאוג לעצמו – חשוב לפתוח לו הזדמנות והתנסות ולאפשר לו להתנסות בתפקידים שונים.
• האירו בפני כל ילד את חוזקותיו, העצימו כל אחד ביכולותיו וכישוריו.
• קבלו ואהבו את הילד ללא תנאי, תוך ויתור הרצון שילדכם יהיה מה שאתם הייתם רוצים.
• הימנעו מהשוואות – ראו כל אחד כישות נפרדת יחידה ומיוחדת.
התפקיד שלנו כהורים הוא לתת לכולם הזדמנות להתאמן ולפתח כישורים מגוונים ושונים של עזרה, גמישות ,תרומה, אחריות, אכפתיות ועוד. הילדים שלנו צריכים להתנסות במגוון תפקידים ולהתאמן בהם בתוך המשפחה , כך שיוכלו לגדול כבוגרים המסוגלים להתמודד עם האתגרים השונים שהחיים מזמנים בצורה מיטבית.